עד לפני זמן לא רב ייחסו את
התופעה השכיחה של לקויות אל קנה מידה לרמת אינטליגנציה נמוכה או למנת משכל נמוכה
של אותו אדם אשר סובל מן ההפרעות הללו. מאז עברו הרבה מאד מים בנהר, ואפשר לומר
בוודאות, כי כיום כבר ידוע כי לקויות למידה אינן קשורות לדברים אלה, אלא כי הן
בעיקרן לקויות מולדות תורשתיות. לפיכך חוקקה מדינת ישראל בשנת 2008 חוק ייחודי אשר
מסדיר את מעמדם של בעלי לקויות למידה על מנת שיתאפשר להם להשוות את תנאי הלימודים
שלהם עם יתר התלמידים האחרים אשר אינם סובלים כלל מלקויות אלה.
החוק שחוקק מסדיר את מעמד התלמידים עם לקויות למידה מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטאות ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה. החוק מעניק ללקויי הלמידה התאמות והטבות שונות כדי לאפשר להם ללמוד בתנאים שמתאימים ללקות הלמידה שלהם.
החוק שחוקק מסדיר את מעמד התלמידים עם לקויות למידה מבית הספר היסודי ועד לאוניברסיטאות ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה. החוק מעניק ללקויי הלמידה התאמות והטבות שונות כדי לאפשר להם ללמוד בתנאים שמתאימים ללקות הלמידה שלהם.
מה אומר החוק?
ניסוח לקות למידה בחוק עומדת על
העובדה שתהליכים קוגנטיביים מקשים על התלמידים הללו בביצוע משימות בסיסיות של
קריאה וכתיבה, חשבון, לימוד שפה זרה , קשב וריכוז, חוסר תפקוד ארגוני וכדומה. החוק
אינו מגדיר את הקושי כפועל יוצא של נכות שכלית או נפשית, אלא ככזה שאינו משקף את
היכולת ואת רמת האינטליגנציה שלהם.
זכויות התלמיד בעל לקויות למידה
תלמיד שעבר איבחון לקויות למידה
וניתן לו אישור כי הוא סובל מלקות למידה כל שהיא על ידי איש מקצוע המקובל על מערכת
החינוך נחשב לבעל לקויות למידה ומגיעות לו הקלות בהתאם ללקותו ולהמלצות של המאבחן.
הקלות והתאמות אלו מקובלות ומיושמות על ידי בית הספר ואלה ילוו את התלמיד עד
ללימודיו במוסדות להשכלה גבוהה ועד בכלל. ההמלצות יכולות להתייחס להארכת זמני
בחינות, לבחינות בעל פה במקום בחינות בכתב. לשימוש במילון בבחינות וכדומה.
החייבים בקיום החוק
יישום החוק וההקלות שמקבל תלמיד
עם לקויות למידה מחייב את כל המוסדות החינוכיים בארץ החל מבית הספר היסודי ועד
למוסדות להשכלה גבוהה, מכינות לבגרות ולפסיכומטרי, מכינות קדם הנדסאיות, מוסדות
דתיים ותורניים וכל מוסד אחר המוכר על ידי המדינה.