פלואוריד במים

השלכות בריאותיות חמורות כתוצאה משתיית פלואוריד במים

בישראל מוחדר פלואוריד למי השתייה במטרה להפחית את הסיכון לעששת. בפועל מדובר על חומר המופק מפסולת תעשייתית, ואשר הנזקים הגופניים שהוא עלול לגרום, הם רבים יותר מהצטברות עששת בשן. מחקרים בארץ ובעולם הראו כי הסכנות בהצטברות פלואוריד בגוף הן רבות, מנזקים הורמונליים, ועד לפגיעה בעמוד השדרה, עצמות השלד ואף המפרקים. השאלה היא מדוע מדינת ישראל, בניגוד לרוב מדינות העולם המתוקנות ממשיכה להחדיר את החומר הזה אל מי השתייה של אזרחיה, והאם מניעת עששת צריכה לגבות סוג של מחיר שכזה?

פלואוריד ומשחות שיניים

לפלואוריד, שהוא יסוד פעיל מאד בטבע יש אכן את היכולת להגן על ציפוי השן, על כך אין עוררין כלל. זו הסיב שהוא מוחדר למשחות השיניים, בתוספת אזהרה כי אין לבלוע את המשחה אלא רק לשימוש חיצוני ומריחה על השן. בפרדוכס בלתי נתפס, הוא מוחדר לכל בארות השתייה בישראל, ואף מעוגן בחוק ההפלרה המחייב את כל הרשויות בארץ לעשות כך. מי שקראה תיגר על התהליך היתה ראש עיריית הרצליה, אשר החליטה לבדוק מה מכילים מי השתייה, והתוצאות שהתקבלו, הן ללא ספק, מדאיגות ביותר.

ממצאים מסוכנים

המקור לפלואוריד בישראל אשר מחודר אל מי השתייה הוא בחומר המוכר כחומצת הקסא פלואורוסיליצית. חומצה זו היא למעשה תוצר לוואי של תעשיות מגוונות, והוא פשוט רעיל. חומצה זו אסורה להשלכה אל הים, והיא מוטמנת באתרים המיועדים לפסולת תעשייתית. ההחלטה של משרד הבריאות בישראל, היתה לרכוש תוצר לוואי זה, ובמקום שיוטמן, הוא בעצם מוחדר למים, ואזרחי המדינה שותים אותו.

פלואוריד בעולם

רוב מדינות העולם לא מחדירות כלל פלואוריד אל מי השתייה, ואם הן עושות כך, הן לא מחייבות את הרשויות בארצן לנהוג לפי ההמלצה. באופן זה, כל רשות עירונית מפעילה שיקול דעת משלה, ומשתפת בכך את ציבור התושבים. בישראל מפת הדברים שונה, מאחר והחל משנת 2001 מעוגנת החדרת פלואוריד במים בחוק, ובכך ישראל הפכה למדינה היחידה בעולם, מלבד אירלנד, המחייבת תושבים לשתות מים שיש בהם סכנה בריאותית של ממש.