הבדלים בין מבחני g.m.a.t לבין פסיכומטרי

אלמנטים מסוימים במבחני g.m.a.t מזכירים את המבנה של בחינות פסיכומטריות. יחד עם זאת, מטרת שני המבחנים שונה וגם המבנה שלהם אינו דומה.

בחינה פסיכומטרית מבוססת על מתמטיקה והיא דורשת שליטה במשוואות ריבועיות, סדרות, סטטיסטיקה ועוד. לעומת זאת, במבחני g.m.a.t החלק הכמותי כולל 37 שאלות אמריקאיות בלבד. הדגש הוא על חשיבה כמותית ולכן השאלות מתחלקות לשני סוגים. סוג ראשון של שאלות כולל בעיות בנושאים של אלגברה והנדסת מישור, בעוד החלק השני כולל הבנת נתונים. השאלות בחלק של הבנת נתונים בוחנות את יכולת הנבחן בזיהוי חשיבות של נתונים מסוימים. אלו פונקציות שלא קיימות במבחנים פסיכומטריים ולכן הן ייחודיות לבחינות g.m.a.t.

אי אפשר לדבר על הבדלים בין בחינות מבלי להזכיר את המאפיין האדפטיבי של g.m.a.t. זהו מבחן ממוחשב בו כל שאלה נבחרת על בסיס השאלה הקודמת. תשובה נכונה מעלה את רמת השאלה הבאה, בעוד תשובה שגויה משיגה תוצאה הפוכה. אדפטיביות לא מאפשרת לנבחן לחזור אחורה ולתקן תשובות שגויות. זו הסיבה העיקרית לכך שמדובר על מבחן ממוחשב, שאינו מתקיים על דף כמו בחינה פסיכומטרית.

סיכויי הצלחה באקדמיה לפי המבחן

כפי שניתן לראות, יש הרבה הבדלים שעוזרים להבחין בין מבחנים פסיכומטריים ובחינות g.m.a.t. מבחינת הסטודנט, הדגש צריך להיות על האופן בו המבחנים מנבאים את סיכויי ההצלחה באקדמיה ולאחר מכן בקריירה. סביר להניח שהאפקטיביות של המבחנים בניבוי הצלחה יחסית מוגבלת. מצד שני, הם מהווים כיום אמצעי סינון עיקרי עבור אוניברסיטאות מובילות בכל רחבי העולם.

ברוב מוסדות הלימוד לא ניתן להתקבל ללימודים ללא ציון ראוי בבחינות. מומלץ להשקיע בהיערכות לקראת בחינות אלו, לעבור כמה שיותר תרגול ולהשתתף במטלות אישיות או קבוצתיות.