חנינה

כל מה שצריך לדעת על חנינה ועוד פרטים מעניינים

כידוע, חנינה הינה אחד מן התהליכים המשפטיים והחברתיים המעניינים ביותר שקיימים ללא כל ספק – והאמת היא שלא בכדי. בטח כאשר החנינה באה לידי ביטוי בדמותו של תהליך ממשלתי, משפטי ולאומי אשר בסופו של התהליך יש אסיר כל שהוא אשר בעצם משוחרר מבית הכלא, וזאת מבלי שהוא ריצה את כל עונש המאסר המלא שהטיל עליו בית המשפט בשעתו. בנוסף לכך, היות ותהליך החנינה נחשב לשנוי במחלוקת בחוגים רבים בארץ ובעולם, להלן כל מה שצריך לדעת על חנינה ועוד פרטים מעניינים.

חנינה – 'מוחלת' על אישום, הרשעה בפלילים ועונש מאסר ממושך

ובכן, חנינה (ובאנגלית Pardon), הינה תהליך ייעודי וייחודי אשר 'מוחל' על אישום כזה או אחר, הרשעה בפלילים ועונש מאסר ממושך בפועל. במילים אחרות, ביכולתה של החנינה 'לבטל' כל חקירה, הרשאה וחלק יחסי של עונש מאסר. בנוסף, הגורמים הסמכותיים אשר רשאים להעניק חנינה הינם ראש ממשלה, נשיא מדינה וועדה מיוחדת מטעם משרד המשפטים. 

כל מה שצריך לדעת על חנינה במדינת ישראל

ובכן, כל האמור לעיל בנוגע לתהליך החנינה הינו רלוונטי לרוב מדינות העולם וגם למדינת ישראל. בנוסף, מבחינת כל מה שנוגע לתהליך של חנינה בישראל, חנינה 'מופקת' וניתנת אך ורק באמצעות מעורבות של המוסדות והגורמים הבאים: מוסד הנשיאות אשר גם ידוע בשם הרשות החוננת, ורשות אשר תפקיד החנינה נתון לו באופן בלעדי מתוקף של חוק יסוד / משרד המשפטים ובעיקר שר המשפטים אשר מהווה את ה'חותמת' הסופית של כל תהליך חנינה.

הקטגוריה של חנינה מכילה כמה וכמה סוגים של חנינות

היות וההיסטוריה האנושית הינה 'עשירה' ומגוונת ביותר מבחינת פשעים, אישומים ומאסרים, הקטגוריה של חנינה מכילה כמה וכמה סוגים של חנינות ובעיקר את הבאים: לאדם יחיד (ניתנת על ידי הנשיא) ולקבוצה שלמה (חייבת באישור הכנסת) / חנינות גורפות (מבטלות את העונש וההרשעה יחדיו) וקצובות ('מקצרות' עונשים של מואשמים) / חנינות מראש (לפני אישום של מואשם כלשהו) וחנינות בדיעבד (לאחר שהאישום וה'מעמד' כבר גובשו מראש) ועוד.